אגו

אני אהבתי אותך
ואתה אהבת אותי
אבל יותר אהבת את עצמך
ואני את עצמי
ומה שנשאר אז ממנו
זה בעיקר כעסים שישנו,
הם חיכו אז לבוקר לפקוע,
וכל הזמן ביעבעו.
בערב הם כבר הפכו לתפלצת צרחות
והמגפון שלך התחרה בשלי.
בא הגדול,
ואז הקטן,
וכבר אין זמן,
בחיי שאין זמן,
לאהוב את עצמי יותר מאותך,
לחבק רצונות שכפויים עליי באהבה מדומה.
תן לי דקה, פה לכתוב,
תן בי פרטיות לאהוב,
אותך,
קצת יותר מתמיד,
ככה זה כשהפסקתי לחפש פתרונות חיצוניים והמשכתי להתמיד,
וכבר אין לי זמנים לאהוב את עצמי יותר מאשר אחרים,
ולכן אני אוהבת אותך כ"כ
על התחושה הזו, שמשהו השתנה
בי,
בך.

הואגינה שלי סגורה לרגל שיפוצים
כי הלב שלי סגור 
שום דבר ממך לא חדר את העור שלי, 
לא חיבוק, לא יד מנחמת על הגב בין השכמות,
לא "תרצי תה?",
לא אני אוהב אותך
כבר שנים שלא נשמע על
פיגומים 
ובלב שלי יש חור
שאי אפשר לסגור
וגם לי, הלב הפסיק לפעום,
כבר אין בי 
חשק לאהוב אותך כמו שרציתי שתאהב אותי
כמו שחשבתי שאני ראויה והוכחת לי אחרת
והואגינה נסגרה יבשה עבשה 
מתחילה להיות מיתוס
הכובד שלך עליי לא הורגש,
מי אוהב אותך בכלל
יותר ממני לא היה אף פעם
ודודו טסה מכמיר לי את הלב
והואגינה שלי
מרפסת סגורה