אגו

אני אהבתי אותך
ואתה אהבת אותי
אבל יותר אהבת את עצמך
ואני את עצמי
ומה שנשאר אז ממנו
זה בעיקר כעסים שישנו,
הם חיכו אז לבוקר לפקוע,
וכל הזמן ביעבעו.
בערב הם כבר הפכו לתפלצת צרחות
והמגפון שלך התחרה בשלי.
בא הגדול,
ואז הקטן,
וכבר אין זמן,
בחיי שאין זמן,
לאהוב את עצמי יותר מאותך,
לחבק רצונות שכפויים עליי באהבה מדומה.
תן לי דקה, פה לכתוב,
תן בי פרטיות לאהוב,
אותך,
קצת יותר מתמיד,
ככה זה כשהפסקתי לחפש פתרונות חיצוניים והמשכתי להתמיד,
וכבר אין לי זמנים לאהוב את עצמי יותר מאשר אחרים,
ולכן אני אוהבת אותך כ"כ
על התחושה הזו, שמשהו השתנה
בי,
בך.